23 כִּ֚י לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעׇזְר֑וֹ עַד־לְמַחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃ פ
23 כִּי לְעֵת יוֹם בְּיוֹם יָבֹאוּ עַל דָּוִד לְעָזְרוֹ. פִּתְרוֹנוֹ: מַה לְּךָ לְסַפֵּר יוֹתֵר מִי וָמִי בָּאוּ אֵלָיו, אֶלָּא סוֹף דָּבָר: בְּכָל עֵת וָעֵת בָּאִים אֶל דָּוִד:
24 עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים. פִּתְרוֹן: לֹא הָיָה הַמַּחֲנֶה שֶׁל דָּוִד לִהְיוֹת כָּךְ גָּדוֹל, אֶלָּא כִּי מֵהַשֵּׁם הָיָה הַמַּחֲנֶה כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁבָּאוּ לוֹ בַּעֲצַת אֱלֹהִים; וְזֶהוּ כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים; וְדוּגְמָא: ״מַחֲנֵה אֱלֹהִים״ דְּיַעֲקֹב בראשית לב:ג. וְיֵשׁ לוֹמַר: מֵרוֹב חֲיָלוֹת קָרְהוּ מַחֲנֵה אֱלֹהִים:
